חברים, אתם חייבים להפסיק להבטיח לי סרטים מתוחכמים ונושכים שמתגלים בסופו של דבר כעוד רכרוכיאדה הוליוודית. אני מאבדת את היכולת להנות מקולנוע, והכל בגלל הציפיות המוגזמות שאתם מעוררים אצלי. אולי הצילום של הסרט מתוחכם ואולי הסטיילינג שלו מוצלח, אבל אם הסיפור חלש וקיטשי, מה זה עוזר לי?

אני מדברת ספציפית על "פרוסט/ניקסון". כאילו… כן. מבדר. נחמד. היו רגע או שניים חזקים. אבל מלבד הישירות המוגזמת של התסריט (אומרים לנו מה יקרה ואז זה קורה), מפתיע אותי שזה כל מה שהצליחו לעשות עם חומר כל כך מורכב-מרתק-מפחיד כמו ניקסון. בכל פינה הסרט נופל למוסכמה הוליוודית אחרת. ברור שצריך למצוא הקבלה מאולצת להחריד בין הנשיא לשעבר למראיין שלו, ברור שנראה בסופו של דבר את לבו הרך, ברור שהמראיין ייקח את עצמו בידיים בדיוק בדקה התשעים. הכל צפוי, הכל לא משכנע.

הסרט הזכיר לי איכשהו את "חיים של אחרים" הגרמני, עוד סרט שקיבל תשבוחות על כך שהוא משחזר קטע אפל בהיסטוריה בצורה לכאורה מתוחכמת. מתחת לציפוי הדק מאוד של תחכום (ברמת "הרבה צילומים של אנשים שותקים"), ראיתי בו מלודרמה מטופשת וקצת מעליבה ביחס השטחי שלה להיסטוריה של מזרח גרמניה.

בעיה נוספת שלי היא עם הנסיון של "פרוסט/ניקסון" לקחת את ניקסון באופן אישי. זו בעיה כללית שיש לי עם ביוגרפיות וראיונות של פוליטיקאים. נורא מנסים תמיד למצוא את האדם שמאחורי הדמות, כי זה מה שצריך היום. מי זה ניקסון האמיתי. מי זה ליברמן האדם. איך נראה מוסוליני בפיג'מה. אבל בכל כך הרבה מקרים זה יוצא מזעזע מבחינה הומאנית. ב"פרוסט/ניקסון", לקראת סוף הסרט, התחלתי להתפתל בכורסה באי-נוחות. הסרט רצה שאני אגיד "אוי, הוא הרג הרבה וייטנאמים וקמבודים ובגד בבוחרים שלו ועכשיו הוא עצוב. מסכן קטן".

לא שזה לא מעניין אם ניקסון הרגיש אשם או לא. ברור שיש לזה ערך. אמנותי, היסטורי, כל מיני. אני משערת שבסרט יותר טוב, שמבסס קצת יותר טוב את השנאה לניקסון והסיבות לה (להגיד "וואו, אנשים ממש שונאים אותו!" כמה פעמים זה לא מספיק), הייתי מבליגה על הסלחנות המופרזת הזאת כלפיו ויותר מתעניינת במה שיוצא ממנה.

אגב, כשסרט מזכיר את המונח "עיתונאות צ'קים" (Checkbook Journalism), זה עדיין לא אומר שהוא "עוסק" בזה. לא אם הוא לא אומר על זה שום דבר מעבר. I'm just saying.

מה שכן, הסרט עורר בי חשק עז לראות איזה דוקומנטרי או שניים על ניקסון (ואפילו ממש על הראיונות עם פרוסט), כך שבסופו של דבר יכול להיות שאני אצא חכמה יותר בזכותו.