די, אינטרנט, די.
או האי! אתם יודעים למה אני לא כותבת? כי נמאס לי מהאינטרנט. המפלצת הזאת אכלה לי את החיים. כלומר, אני עדיין חושבת שזה די מדהים שמשלמים לי כדי לכתוב עליה, ובנוסף פייסבוק וג'ימייל עשו הרבה טוב לחיי החברה שלי. אבל עדיין, שיעור האינטרנט בחיי עבר בהרבה את הרצוי. ומה שמפחיד הוא שהאמירה הזאת, שהיתה נכונה עוד בתיכון (רופא עיניים: "כמה שעות ביום היא יושבת מול המחשב?" אמא: "כעשרים ושלוש"), הולכת והופכת לנכונה יותר כל חודש.
והכי מתסכל: כשפוגשים אנשים, אפילו כאלה שאינם כתבי מחשבים, הם מדברים על אינטרנט. בלוגים. פייסבוק. גט א לייף.
חוץ מכמה מקרים יוצאי דופן שאני דווקא מאשרת. לפני כמה ימים עצרה אותי ברחוב בחורונת עם תיק כתף של הלו קיטי ואמרה לי, בקול הקטן, הענוג והאפרוחי ביותר שאתם יכולים לדמיין לעצמכם, "אני קוראת את הבלוג שלך! אני מעריצה שלך!" זה היה מגניב. מה שעוד יותר מגניב הוא שזאת לא הפעם הראשונה שמזהים אותי מהבלוג. בפעם הקודמת זה היה גבר, ואפילו שווה למראה. אז נה.
בכל מקרה, הבחורונת, שהסתבר שיש לנו חברים משותפים, סיפרה שהיא לא ידעה אם להגיד משהו. אז רציתי לנצל את הבמה הזאת כדי להגיד: אם אתם רואים אותי ברחוב ומתלבטים אם לספר לי שאתם מעריצים שלי, בבקשה ספרו. אני מבטיחה להיות ידידותית. התהילה לא קלקלה אותי. ואם יש לכם מנחות כלשהן לתת תרגישו חופשיים.
כתוצאה מהתקרית עליתי על משהו שלא ידעתי איך לנסח במילים קודם: אני מעריצה גדולה של העניין הזה של לדבר עם זרים ברחוב. באיזשהו מקום זה מגדיר חברה — ככל שאתה מרגיש חופשי לפצוח בשיחה עם זרים, וככל שגדול הסיכוי שהם יענו לך בחביבות, כך אתה חי בעולם יותר אוהב, נעים ובטוח.
זו אחת הסיבות שאני כל כך אוהבת את פסטיבל החנונים אייקון: תמיד אפשר לדבר בו עם אנשים. האווירה מאוד חמה. וזאת חופשה מהתמודדות עם הפאסון הקריר שבדרך כלל שולט ברחובות תל אביב.
מה שמעניין הוא שגם תל אביבים ברמ"ח איבריהם (לא היברידים חנונו-תלאביבים כמוני) נהנים לקחת חופשה מהפאסון. זה ההסבר היחיד לעובדה שכל ערב פורים הופך את הרחובות לקומונת ילדי פרחים גדולה ורועשת, שבה אנשים מחבקים זה את זה באקראי, בעיקר אם הם עוטים תחפושות גדולות ופרוותיות.
אני חשה שהפוסט הזה לא קוהרנטי ומוטרדת מכך שהוא לא עומד בסטנדרטים שהצבתי לעצמי. מצד שני, יש בו תמונה שמתעדת את החיבוק הכי גדול, כחול וצמרירי שקיבלתי בשנים האחרונות.
10.03.09, 18:43: תגובה מאת לירון
אוי, כיצד פספסתי את העוגיפלצת המגניב הזה? הא, ייתכן שזה בגלל שהיו שם אתמול אלפי אנשים שכולם מיששו אחד את השני ביודעין ושלא ביודעין. שמחה שנהנית, וכן:
דורה!!!!!!!11
אני מעריצה שלך!1!!!! את שולטתתתתטתטתת!@3>
10.03.09, 19:44: תגובה מאת דורה (אתר)
לא מתקנת לך את הביטורנט, אמרתי! תמצאי חנון אחר!
11.10.09, 17:49: תגובה מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אני אוהב אותך מאוד
10.03.09, 19:00: תגובה מאת דניס
קוהרנטי מאוד, דווקא. ונכון. וצבע השיער שלך מגניב.
10.03.09, 19:19: פינג מאת לא שומעים! » עשרה מיליארד דפים ואין מה לראות באינטרנט (אתר)
[...] לא מבקש המלצות על בלוגים מעניינים. פשוט קראתי את הפוסט הזה של דורה, בו היא מספרת בין השאר כמה האינטרנט אוכל לה את [...]
10.03.09, 19:29: תגובה מאת שמרלינג
לפגוש במציאות מישהו שנחשפת אליו בבלוגו זה נחמד, לפגוש בבלוג מישהו שהכרת במציאות זה לפעמים נחמד עוד יותר
10.03.09, 19:44: תגובה מאת דורה (אתר)
Aww…
אני בהחלט גבוהה יותר בבלוג!
10.03.09, 20:07: תגובה מאת אבנר (אתר)
הכי קרוב שקרה לי זה באמצע מסיבה, כשאני רוקד וקצת שיכור, נתקל בי מישהו. אנחנו בוהים אחד בשני כמה שניות, מנסים להבין אם אנחנו מכירים אחד את השני, ואז הוא שואל אותי "תגיד, אתה אבנר?". עניתי "כן" מטושטש, ואז הוא צעק: "אז למה אתה לא מאשר אותי בפייסבוק?!"
11.03.09, 2:47: תגובה מאת דורה (אתר)
LOL
אני תמיד תוהה מה אנשים כאלה רוצים — שתגיד להם "ובכן, אני פשוט לא אוהב אותך"?
10.03.09, 20:24: תגובה מאת א' נדב (אתר)
לפני שבועיים נתקלתי בעידו קינן וסיפרתי לו שהאקסית שלי מעריצה את הבלוג שלו. לא נראה לי שהוא התרגש כל כך.
10.03.09, 21:30: תגובה מאת דורה (אתר)
הוא כן התרגש — אני עדה.
11.03.09, 14:26: תגובה מאת עידוק (אתר)
התגובה הרפלקסיבית שלי כשאנשים זרים לי אומרים לי שהם קוראים/אוהבים/מעריצים את הבלוג שלי היא מבוכה. אחרי שעיכלתי ואני משוויץ בזה לחברים, זה כבר מסופר בהתלהבות.
10.03.09, 21:10: תגובה מאת פול
בחיים האמיתיים, ועוד ברכבת, התיישב ליידי מישהו עם כובע ומשקפיים כהים.
אבל אז הוא ענה לטלפון (בשקט) וזיהיתי אותו.
אז עשיתי לו עם הראש תנועה קטנה אך ברורה של "יווו, פורטיס, איך אני מעריץ אותך כבר כמעט שלושים שנה"(*), והוא גם עשה תנועה עם הראש.
(*) כן, אני כזה זקן.
10.03.09, 22:49: תגובה מאת שי
ואאו, את צריכה לגור קצת בקנדה (ספציפית- וונקובר). שם אנשים ככה כל הזמן ובלי סיבה מיוחדת. את יכולה למצוא אנשי שיחה מעניינים כמעט בכל נסיעה ברכבת.
10.03.09, 23:08: תגובה מאת אורי
בבקשה, בלי המלצות על קנדה (ספציפית – וונקובר). מספיק רע לנו כאן גם ככה.
תודה.
חיבוק גדול לכולם (בתוספת רוטב כתף קרה)
11.03.09, 0:32: תגובה מאת …
חביבות ברחוב זה דבר חיובי מאד, אבל בדרך כלל מדובר באינטראקציה שטחית וחולפת. האינטרנט, לעומת זאת, יכול לעזור ליצור קשר עם אנשים שיש איתם מכנה משותף עמוק יותר.
11.03.09, 0:32: תגובה מאת ירדן (אתר)
מסכים איתך במאה אחוז. שיחות מזדמנות ברחוב תמיד עושות לי הרגשה טובה.
11.03.09, 1:20: תגובה מאת גיאחה (אתר)
דורה, אני מעריץ שלך. ושל ונקובר. יותר של ונקובר, אבל זה לא ממש פייר להשוות.
11.03.09, 2:48: תגובה מאת דורה (אתר)
אם אתה מעריץ שלי וכולם מעריצים שלך, זה אומר שכולם מעריצים שלי?
11.03.09, 11:22: תגובה מאת מעיין דר
אני גם במועדון המעריצים
11.03.09, 13:00: תגובה מאת טליה זליגמן (אתר)
א. קוהרנטי. ומדוייק להפליא
ב. אין על שיחות רחוב. מה שמפתיע, זה שבסוף רוב האנשים ממש נחמדים. זה מצליח להפתיע/לרגש אותי כל פעם מחדש. אם פוצחים בשיחה עם מישהו היא נוטה להיות נעימה והרבה פעמים גם מעניינת.
ג. לראשונה קרה לי ששני אנשים שפגשתי באופן עקיף התגלו כקוראים נלהבים של הבלוג, זה תענוג עילאי
ד. שמישהו יסגור את האינטרנט כבר. דחוף (אצלי עלה הצורך הזה שבוע שעבר)
11.03.09, 13:02: תגובה מאת אלעד-וו (אתר)
אני כבר שנים מתכנן מה להגיד לך כשאפגוש אותך במקרה ברחוב. כרגע זה "היי, דורה, אממממ, אמממממ, את מגניבה, אמממ את אחלה, גדול. אמממ, היי". אבל יכול להיות שאצליח לשפר בעתיד.
11.03.09, 13:12: תגובה מאת יונה
התנזרות מאינטרנט זה טוב ויפה, אבל את גוזלת מקהל קוראים נאמן (שלא לדבר, מקהל מדברים-ברחוב ומחבקים-בפוטנציה) את אחד הסמים היותר איכותיים בסביבה. עם כל הכבוד לאלפי הבלוגים ברשת, מעטים מהם ניחנו בכמות כזו של שנינות מרושעת עם תוכן איכותי ומעניין. בדיוק כשדילגתי לכאן היום מלמלתי לעצמי בלאות "אכזבתם אותי פעם נוספת", היא השורה המוכרת לעייפה מהפוסט האחרון שלך; תמיד כשאני מציצה בה אני בודקת שהמילים "רכרוכיאדה הוליוודית" עדיין שם, כאילו כדי להוכיח לי שזה אותו פוסט, שאין לי סיבה להישאר ולקרוא.
בקיצור, תכתבי יותר. בכלל לא מעניינת אותי ההתנזרות שלך; יש כאן אנשים עם מחסור עז בשנינות, שמוכנים לקרוא גם הגיגים על צחצוח שיניים; אם זו לא הערצה, אני לא יודעת מה כן.
11.03.09, 21:32: תגובה מאת קאת
כן, בהחלט
11.03.09, 16:14: תגובה מאת דובי
את בהחלט צריכה לכתוב שיר.
Don't be fooled by the rocks that I got
I'm still, I'm still Dora from the blog
11.03.09, 17:31: תגובה מאת רן (אתר)
הכל יחסי. בניו יורק אפילו מישהו שמסתכל לך בעיניים זה פלאס. וזה בכלל לא קשור לאינטרנט אפילו. אז את במצב טוב, יחסית. תתעודדי…
12.03.09, 0:46: תגובה מאת מאץ' (אתר)
נכון! אני, למשל, לא מסוגלת שלא ליפול שדודה לרגליהם של אנשים שמזהים אותי מהרשת והדבר הראשון שהם חושבים להגיד לי זה "אני אוהב את התגובות שלך בעין הדג." אמנם עד כה היו רק שניים מאלה (אח, אייקון הוא אירוע מבורך), ואני מגיבה בעין הדג מזה שנים, אבל זו התחלה צנועה למה שאני מקווה שיהפוך לטרנד בכל רגע.
ו… לא היית בלונדינית, פעם? עכשיו באמת אין שום סיכוי שאזהה אותך אם ניפגש… אני גם ככה גרועה בדברים האלה.
12.03.09, 9:40: תגובה מאת דורה (אתר)
זה כדי לבלבל את הפפראצי.
14.03.09, 17:01: תגובה מאת זה שתקוע בפיפטיז (אתר)
מעריץ.
15.03.09, 18:28: תגובה מאת Kruvit (אתר)
מצחיק כמה זה סוביקטיבי, הענין הזה של החיבוקים ברחוב…
בעיר הולדתי, שהיא מקום קטן ודביק, כולם מכירים את כולם בערך, ואין סיכוי שהייתי יכולה להיות במסיבת רחוב בלי להכיר לפחות חצי מהאנשים.
פה בתל אביב, למרות שאני כבר כמה שנים פה, זה מכה בי כל פעם מחדש דוקא באירועים המוניים כאלו – אני לא מכירה כמעט אף אחד, וכולם נורא אנטיפטים… קשה לדבר עם אנשים שאני לא מכירה, אלא אם אני כבר שיכורה ולא אכפת לי מכלום (וגם הם בעצם…)
16.03.09, 17:19: תגובה מאת אמיתי ס. (אתר)
אני לא שיכור!
את מתכוונת לזה שלא ערכת את הפוסט כמו כתבה בעיתון – ובכן – כאן זה לא עיתון! הפוסטים הכי טובים הם אלה שבאים בזרם התודעה! הרי מה הם הבלוגים אם לא השיא של הניו ג'ורנליזם?
אל תתביישי לזיין לנו ת'מוח!
נראה לי יצא לי די חיובי.
16.03.09, 23:34: תגובה מאת דורה (אתר)
ככה אתה קורא לדברים כמו הפוסט האחרון שלך? זרם תודעה?
אני שונאת ניו ג'ורנליזם.
17.03.09, 0:06: תגובה מאת אמיתי ס. (אתר)
מה רע, הוא היה די פופולארי.
גם אותך אוהבים לא מעט בשל שנינות ארסית.
את בעצמך עושה ניו ג'ורנליזם, בין אם תכירי בזה ובין אם לא.
אז תכירי בזה.
אבל אם את מתעקשת אני מוכן לקרוא לזה פוסט ניו ג'ורנליזם, או ניו ניו ג'ורנליזם, או סתם בלוגינג אם זה מה שיעשה לך את זה.
18.03.09, 23:21: תגובה מאת נמרוד ברנע (אתר)
פעם ביציאה מאיזשהו אירוע שנערך באפרטמנט בשעות הצהריים אמרתי לך שאני קורא את הבלוג שלך.
19.03.09, 2:06: תגובה מאת דורה (אתר)
נכון, זה מה שזכרתי, ביציאה מהאפרטמנט. אתה שווה למראה או שהזיכרון שלי הטעה אותי?
22.03.09, 2:09: תגובה מאת Which Witch (אתר)
דורה, לאחרונה גם אני חשה שאני מעריצה אותך. האם זה בגלל האישיות שלך, או בגלל תיק הפלסטיק האדום המהמם שלך…? קשה לומר.
בכל מקרה, רציתי להגיד שלפעמים לפנות לאנשים באינטרנט זה כמו לדבר עם זרים ברחוב – יכול להיות מסוכן, או מוזר, או כייפי, ואי אפשר לדעת מראש מה מאלה זה יהיה.
לדוגמא, פעם מישהי התחילה איתי באמצעות אימייל מתחנף, הרשיתי לעצמי להפתח אליה, ומאז היא כל הזמן אומרת לי שאני נמוכה. אז את רואה, אי אפשר לדעת מה יקרה.
22.03.09, 2:16: תגובה מאת דורה (אתר)
וזה מדגים בדיוק את הבעיה ברומנים אינטרנטיים — אתה נדלק על הדמות המתוחכמת והמשעשעת שאתה רואה בטקסטים, ורק כשאתה נפגש עם הבן אדם אתה מבין שהוא בעצם ממש נמוך.
21.05.09, 19:42: תגובה מאת חמוצי (אתר)
אני מסכים פלוס פלוס על הפגישות ברחוב
ועל כך אראה לך זאת, למרות שזה עוד לא מוכן…
http://www.wix.com/hamutzi/OurSpace
זה תוכנית לפרויקטים שיבואו עלינו לטובה… כרגע זה עוד מתבשל…
21.05.09, 22:38: תגובה מאת דורה (אתר)
נראה מגניב נורא! תעדכן אותי כשזה נולד?