טוב, די פוליטיקה. בואו נדבר על משהו מצער באותה מידה אבל פחות חשוב. אני מתכוונת לסרט החדש של "סטאר טרק". מכיוון שכולם מדברים עליו ומכיוון שאתם הכי אוהבים אותי כשאני קוטלת דברים, נראה שיש עניין לציבור בביקורת שכתבתי על הסרט באיזה פורום מיד אחרי שהיה לי האי-כבוד והכאב הפיזי והנפשי הרב לראות את הטרום-בכורה.

לפני שאתם שואלים — אני לא טרקית ולא לא-טרקית. לאורך ילדותי ראיתי חלקים נכבדים מהסדרות. נותרה לי חיבה נוסטלגית לסדרה המקורית ושום יחס מיוחד לכל מה שבא אחר כך. כך שכל אלה שנהנו ושחושבים שבאתי לסרט בלי להבין מספיק בחומר/עם עודף ציפיות/בגישה הלא נכונה — תהיו בשקט, ותתביישו לכם.

אני מעתיקה לכאן את הפוסט בלי שינויים אבל בתוספת אילוסטרציות.

…

ראיתי את "סטאר טרק" ועכשיו אני טפשה יותר.

חלקית זו אשמתי: באתי עם ציפיות גבוהות יותר מאנשים אחרים כנראה. כלומר, לא ציפיתי לגלקטיקה או פיירפליי. לא ציפיתי לסרט משובח, חכם או מורכב. אבל כן ציפיתי לסרט מגניב. זו המילה. מגניב.

המכה הראשונה לציפיות הלא ממש מופרזות האלה הגיעה ישר בפתיחה, עם סצינה שבה קפטן קירק האב מציל את הגלקסיה או משהו באקט גבורה התאבדותי בזמן שבנו התינוק נולד על המעבורת שבורחת משם. "הוא לא הולך להגיד עכשיו 'נקרא לו ג'יימס על שם סבא שלי' או משהו, נכון?" לחש לי שותפי לצפיה. השורה הבאה, ניחשתם, היתה "נקרא לו ג'יימס על שם אבא שלך".

כי ככה זה בסרט הזה: אפשר לראות כל קלישאה מגיעה ממרחק קילומטרים, אבל עד הרגע האחרון מחזיקים חזק באמונה שהיא לא באמת תגיע, כי זה לא יכול להיות, בשם האל, לא יכול להיות שהם עד כדי כך טיפשים, לא יכול להיות שמגיע לנו לספוג את המבוכה הזאת בפומבי.

המכה השניה היתה ממש בקטע הבא, כשג'יימס טי קירק הקטן מסתבך במרדף מכוניות היסטרי (הסצינה מהטריילר) ופתאום הרינגטון המוכר של נוקיה (!) מצלצל אצלו בווליום רועם כי ההורים שלו מחפשים אותו או משהו. כי גם ככה זה בסרט הזה: כשהם רוצים לעשות משהו, בין אם זה פרודקט פלייסמנט או רפרנס לסדרה הישנה, אז ביי גוד, הם ימצאו את הדרך הכי מגושמת ומאולצת לעשות אותו.

זה לא רק שהסרט הזה לא כתוב טוב. "לא כתוב טוב" נשמע עדין כזה, מסכן וחף מפשע. הסרט הזה אידיוטי באופן אגרסיבי ואופנסיבי. הוא הכאיב לי. הוא עשה לי רע, ואני נוטרת לו טינה על כך.

מבחינת עלילה הוא נראה כאילו הוא נכתב על ידי ילד בן 11, שחש אהבה כנה לסטאר טרק אבל זה לו הנסיון הראשון בכתיבת פאנפיקשן. וחוץ מזה נגמר לו הריטלין. הוא יודע בערך לאן הוא רוצה ללכת אבל לא יודע איך להגיע לשם. אז הוא כותב:

"אז היה חור שחור! והם הלכו מכות! ואז היתה סופת חלל! ואז הוא נפל על איזה כוכב! והיתה סופת שלג! ודרקון! ומערה! ואז באה עז ענקית! וגנדאלף!"

הילד הזה, אגב, לקח את הדוד החנון שלו כדי שיעזור לו להכניס את כל הרפרנסים הקלישאיים האפשריים מהסדרה, ולקח את אחותו בת ה-13 כדי שתגיד לו את מי מהדמויות המקוריות לזווג ב-reboot האומלל הזה. יש לי כמה מילים להגיד לאחותו, אגב. זוג אקראי לחלוטין.

היתה עלילה. כן, היתה. אבל במקום להתחיל להסביר את כל המקומות שבהן היא היתה מטומטמת, אפשר לסכם ולומר: לא היו כמעט מילה, תמונה או רגע בסרט הזה שלא היו מביכים להכאיב. אין שום תירוץ לדבר הזה — אפילו לא בתור פרודיה קאמפית על סטאר טרק, כמו שתיארו אותו כמה אנשים באינטרנט.

מה שכן, תכול-העיניים שמשחק שם את קירק הצעיר יכול לשחק איתי בקפטן קירק ובת פלנטה אקזוטית מתי שהוא רוצה.

…

עד כאן הביקורת. אני רוצה להוסיף כמה דברים שנאמרו על ידי ועל ידי חבריי במהלך הצפיה ובסופה:

- (כשהדמויות בסרט מדברות על יקומים מקבילים) "ביקום שלנו סטאר טרק היה יותר טוב, נכון?"

- "אני לא רוצה להגזים אבל יש מצב שזה היה הדבר הכי גרוע מאז השואה"

- "אני זקוק למשקה"

- "קאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאן!"